Yom Turyanus: The 12th of Adar

The mysterious Jewish holiday in rabbinic times that begins and ends with the execution of two brothers.

SBL Style

Click to copy

"Yom Turyanus: The 12th of Adar." TheTorah.com, March 2, 2015. https://www.thetorah.com/article/yom-turyanus-the-12th-of-adar.

APA Style

Click to copy

"Yom Turyanus: The 12th of Adar" (2015, March 2). TheTorah.com. https://www.thetorah.com/article/yom-turyanus-the-12th-of-adar

Yom Turyanus: The 12th of Adar

Statue of Trajan at Tower Hill, London

Published: March 2, 2015

|

Last Updated: September 7, 2026

  1. For details about Megillat Ta’anit, see my brief introduction for TABS, “Megillat Ta’anit and the Scholion Commentary: A Brief Introduction.”

  2. יום טריינוס גופיה בטולי בטלוהו, הואיל ונהרגו בו שמעיה ואחיה אחיו. כי הא דרב נחמן גזר תעניתא בתריסר. אמרו ליה רבנן: יום טוריינוס הוא! – אמר להו: יום טוריינוס גופיה בטולי בטלוהו, הואיל ונהרגו בו שמעיה ואחיה אחיו.
  3. The Day of Turyanus is not found in the “pure” manuscripts of Megillat Ta’anit and its scholia, that is, MS Oxford or MS Parma; they include neither a mention of the holiday nor an explanation of it. Only in the late, hybrid version do we find the holiday, based on the Babylonian Talmud and other sources. This shows that the compilation of each of the two pure Scholia took place in the intermediate period, when Megillat Ta’anitstill was in halakhic effect, but the Day of Turyanus had been abolished, and thus erased from the document. This must have been between the time of Rav Nachman in Babylon and R. Jacob bar Acha in Palestine (the third century CE) and the period when Megillat Ta’anit was finally abolished, in the late Amoraic or post-Amoraic period, the time of the final redaction of the passage in b. Rosh Hashana 18b-19b.

  4. A short interruption, where Nicanor Day is discussed, disrupts this description. For more on this holiday, see the section in my book on Yom Nicanor: Vered Noam, Megillat Ta’anit: Versions, Interpretation, History, with a Critical Edition (Jerusalem: Yad Ben Zvi Press, 2003, 298-302). See also Zev Farber, “The Ancient Judean Holiday: Yom Nicanor – 13th of Adar,” TheTorah (2014)

  5. Translation taken from Soncino Talmud, but with some minor changes.

  6. See, e.g., Psalms 74:10-11, and b. Yoma 69b.

  7. Ta’anit 2:12 = Megillah 1:4

  8. לא כן תני בתרין עשר ביה יום טיריון וא”ר יעקב בר אחא בטל יום טיריון יום שנהרג לוליינוס ופפוס.

  9. Mekhilta de-R. Shim‘on bar Yoḥai 21:13 (p. 169);

    ואשר לא צדה ו[האלק]ים אנה לידו מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב זו היא ששאל טריונוס את לולוניס ואת פפיוס אחיו כשגזר עליהן מיתה אמ’ להן אני בנו של נבוכד נצר ואתם בניהם שלחנניה מישאל ועזריה יבוא מי שהציל <את> חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכד נצר ויציל אתכם מידי אמרו לו נבוכד נצר זכה ליעשות על ידו נסים וחנניה מישאל ועזריה זכו שיעשה על ידיהם נסים <נבוכד נצר זכה שלא נתחייב לשפוך דם נקי וחנניה מישאל ועזריה זכו> שלא נתחייבו מיתה ואתה אי אתה כדאי ליעשות נסים על ידיך ואנו אין <אנו> כדאי שיעשו לנו נסים אתה נתחייבתה לשפוך דם נקי ואנו נתחייבנו מיתה וכי אם אי אתה הורגנו אין אנו מתים <…> כת’ בתורתינו ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב וכשנמות תדע שאנו בניו של חנניה מישאל ועזריה לא מתו עד שראו אותן מחטטין את עיניו

    Sifra Emor 8:9:5,

    וכשתפס מריינוס את פפוס ואת לוליינוס אחיו בלדקיא אמר להם אין אתם מעמן של חנניה מישאל ועזריה יבוא אלהיכם ויציל אתכם מידי ואמרו לו חנניה מישאל ועזריה כשרים היו ונבוכד נצר היה הגון שיעשה נס על ידו אבל אתה מלך רשע אתה ואין אתה הגון שיעשה נס על ידך ואנו מחייבי מיתה עד לשמים ואם אין אתה הורגינו הרבה מזיקים לפני המקום הרבה דובים הרבה אריות הרבה נמרים הרבה נחשים שרפים הרבה עקרבים שיפגעו בנו אלא סוף שהמקום עתיד לתבוע דמינו מידך אמרו לא נסע משם עד שבאו עליו דיופלי מרומי והוציאו את מוחו בבקעיות:

    Sifra Beḥuqqothai 2:5:2;

    אחרים אומרים ושברתי את גאון עוזכם אילו הגיאים שהם גאונם של ישראל כגון פפוס בן יהודה ולוליינוס אלכסנדרי וחביריו:

    Semaḥoth 8:15 (ed. Higger, p. 164);

    וכשהרג טרגינוס את פפוס ואת לוליאנוס אחיו בלודקיא, אמר להם אם מעמם של חנניה מישאל ועזריה אתם, יבא אלהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל אותם, אמרו לו חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורים היו, ונבוכדנצר מלך הגון היה, וראוי ליעשות נס על ידו, אבל אתה מלך רשע ואין ראוי ליעשות נס על ידך, ואנו נתחייבנו הריגה למקום, ואם אי אתה הורגנו, הרבה הורגים יש למקום, הרבה מזיקים יש למקום, הרבה דובים, הרבה נמרים, הרבה אריות, שפוגעין בנו והורגין אותנו, אלא לא מסרנו הקדוש ברוך הוא אלא לידך אלא שעתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע דמינו מידך. אף על פי כן הרגן, אמרו לא זזו משם עד שראו מחטטין בעיניו.

    Ecclesiastes Rabbah 3:17;

    וכשהרג טרכינוס את לוליאנוס ואת פפוס אחיו בלודקייא אמר להם אין אתם מעמם של חמו”ע ואני מבני בניו של נבוכדנצר יבוא אלהיהם של חמו”ע =חנניה מישאל ועזריה= ויציל אתכם מידי, אמרו לו חמו”ע כשרין היו והמלך נבוכדנצר היה מלך הגון וראוי היה לעשות על ידו נס אבל אנו בני אדם חייבין אנו למקום ואתה מלך חייב ואינך ראוי לעשות נס על ידך ואנו מחויבי מיתה אם אתה הורגנו מוטב ואם לאו הרבה אריות ודובים ונחשים ועקרבים יש למקום שבני אדם נהרגין על ידיהם ואם אתה הורגנו אינך חשוב אלא כאחד מהם אלא שהקב”ה עתיד לתבוע דמינו מידך, אמרו לא הספיקו לזוז משם עד שבאו עליו דיופלי מרומי והוציאו את מוחו בגזירין (פירוש בבקעיות), כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם, לכל חפץ יש עת ולכל עת יש חפץ, ועל כל המעשה שם בהדין עלמא מה דאינש בעי הוא עביד ברם תמן דינא וחושבנא.

    Ecclesiastes Zuta 3:17 (ed. Buber, p. 98).

    וכשהרג טרגינוס את לולינוס ואת פפוס אחיו בלודקיא אמר אין אתם מבני בניו של חנניה מישאל ועזריה, ואני מבני בניו של נבוכדנצר, יבא אלהיכם ויציל אתכם מידי, כדרך (שנגלה) [שהציל] לחנניה מישאל ועזריה, אלא כבר הזקין, שנאמר ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב (תהלים צ”ד ז’). אמרו לו, חנניה מישאל ועזריה בני אדם כשרים הם, נבוכדנאצר מלך הגון היה, והיה ראוי שיעשה נס על ידו, (שלא בפניו) [אבל אנו בני אדם חייבין אנו למקום ואתה מלך חייב ואינך ראוי לעשות נס על ידך ואנו מחוייבין מיתה אם אתה הורגנו מוטב, ואם לאו] כמה דובין כמה אריות כמה מיתות שימיתנו בהם, אם אתה הורג אותנו אין אתה חשוב עלינו [אלא] כאחד מהם, ולא עוד אלא שהקב”ה עתיד לתבוע את דמינו מידיך, אמרו לא זזו משם, עד שבא עליו (ריאופילי) [דיופלי] מרומי ופצעו את מוחו בגיזרין והוציאו את מוחו.
  10. כגון לוליינוס ופפוס אחיו שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו מהן
  11. בימי ר’ יהושע בן חנניה גזרה מלכות שיבנה בית המקדש, הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו ועד אנטוכיא, והיו מספיקים לעולי גולה…
  12. See: Miriam Pucci Ben Zeev, Diaspora Judaism in Turmoil, 116/117 CE: Ancient Sources and Modern Insights(Interdisciplinary Studies in Ancient in Ancient Culture and Religion, 2005).

Related Topics:Rome